מלא פרטים לקבל מתנה





שמש ישראלית – אתרים בעקבות השמש

 

ישראל היא ארץ שטופת שמש. אור, חום ואנרגיה של אש הם כולם תכונות ישראליות אופייניות המתאימות לשמש. בעונת הקיץ הלוהטת כדאי להיזכר אלו אתרים וסיפורים ישראליים מוקדשים לכבודו של הכוכב הכי משמעותי לקיום שלנו.

קבלו את השמש בחום רב!

 

ארץ שכורת שמש

"אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,

אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ

אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,

אַיֵּה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ?"

כך שאל שאול טשרניחובסקי שהתכוון בשירו לתאר את ארץ ישראל. ארצנו ממוקמת גיאוגרפית קרוב לקו הצחיחות העולמי ורובה נשלט תחת אקלים מדברי. סיבת החום והיובש היא כמובן המיקום ביחס לשמש, אותו כדור גז ענק שמסתו גדולה פי 300,000 ממסת כדור הארץ. השמש היא זו שאחראית לחימום כדור הארץ ולחילופי עונות השנה וכבר מימים קדומים היא היוותה גורם להערצה ולפולחן ברחבי ארצנו.

 

מזרח שמש במקדש בין גדי 

עין גדי הוא נווה מדבר מוריק שמוכר למטיילים רבים הפוקדים את מפליו ונחליו. אבל יש אתר מיוחד בשיטחו שפחות מוכר: המקדש הכלקוליתי. מדובר בשרידי מקדש בן כ-6000 שנים מתקופת כריית הנחושת בארץ ישראל. המקדש מורכב מארבעה מבנים מרובעים ובמרכזם נמצא מתקן עגול פולחני. מול הפתח הוקם מזבח בו נמצאו שרידים של חומרים שנשרפו: ענפים דקים, עצמות, חרוזים ושברי צלמיות חרס. כיוון המקדש פנה מזרחה אל השמש העולה ומכאן כבר רואים שמזרח היה הצד המקודש ביותר עוד מראשית ההסטוריה האנושית. גם 4000 שנה אחר כך באותו אזור היו אלה האיסיים ואנשי כתות ים המלח מקומראן שהשכימו קום מידי בוקר, פנו לכיוון מזרח וברכו את אלוהים המתגלה באור השמש.

המקדש הכלקוליתי בעין גדי (צילום: מני גל, עין גדי, פיקיויקי)

למעשה כל התרבות העתיקה שסבבה אותנו העריצה את השמש, אותה החשיבו לעיתים כאלה נקבית ולעיתים כאל זכר (ועד היום ניתן להתייחס לשונית לשמש בלשון זכר ונקבה גם יחד). בתרבות הכנענית השמש הייתה אלה ששמה היה שפש או שמש, וכינויה היה "מנורת האלים". במיתולוגיה המצרית אל השמש היה שט בסירת השמש, ובלילה עובר בשאול במנהרה תת־קרקעית עד לזריחה המחודשת למחרת.

 

בית שמש ושמשון הגיבור

המקום הכי מפורסם בארץ בהקשר לפולחן השמש הוא: בית שמש. היום זוהי עיר מתפתחת בין תל אביב לירושלים אך בתקופת התנ"ך היתה זו עיר גבול בין ארץ הפלישתים למדינת יהודה. שמה של העיר משמר את ההערצה והפולחן של השמש אך בעולם מקראי שלחם באלילות התגלגלה ההערצה מאל לאדם, שופט ורב כח, הלא הוא: שמשון הגיבור. שמשון היה גר לא הרחק מבית שמש , בין צרעה ואשתאול, ודמותו ההרואית נצבעה בדמות השמש וכוחה. שערותיו של שמשון הנזיר גלשו כקרני השמש וכוחו הבלתי מוגבל השתקף בשמש השורפת שלא ניתן לגבור עליה. בסופו של דבר שקעה שמשו של שמשון והוא נפל שדוד בידי אשה ופלישתים שמצאו כי ניתן לכבות אותו בתספורת שערותיו-קרני אורו.

 

גם הסיפור המפורסם אודות יהושע בן נון שהעמיד את השמש והירח במלחמתו בכנענים משמר את ההערצה הקדומה למאורות השמיים. "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" (יהושע י') היתה ההכרזה שהביאה לנס גדול בו פעם ראשונה בהסטוריה הקוסמית עמדה השמש מלכת. כנראה היתה בכך הכרזה של נצחון אלוהי ישראל השולט בכל כוחות הטבע ומצליח לגבור אפילו על השמש.

 

השמש הבלתי מנוצחת

אלוהותה של השמש המשיכה להופיע גם אחרי העידן התנכ"י בתרבויות יוון ורומא דרך דמויות האל הליוס או השמש הבלתי מנוצחת (Sol Invictus) בקיסרות הרומית. כוחה של הפגאניות המערבית התפורר עם הופעת הנצרות בעולם ועדיין היתה לשמש ביטוי אלוהי בדמותו הזורחת של אור העולם החדש: ישוע המשיח. אפילו כיוון התפילה השתמר וכל כנסיה עד עצם היום הזה פונה אל הכיוון המקודש מימים ימימה: המזרח.

אך מה באשר ליהודים ובתי הכנסת? האם גם שם נמצא ביטוי להערצת השמש או שהמלחמה באלילות הצליחה להכחיד כל זכר לכך? לא מקרה הוא שביהדות דווקא צד מערב הוא הצד המקודש. קודש הקודשים שכן במערב ועד היום פוקדים יהודים דווקא את הכותל המערבי. מקור העניין הוא המלחמה באלילות שבמרכזה עמדה השמש והיפוך הגב לצד מזרח. אלא שהנביא יחזקאל התלונן שלא ניתן היה להתעלם מכוחה של השמש, שכן אפילו בזמן המקדש היו אבותינו מפנים "אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ". (יחזקאל ח, טז).

 

אל השמש בבית כנסת

מסתבר שלא רק בתנ"ך היתה השמש דומיננטית בתרבות העברית אלא אפילו באומנות של בתי כנסת רבים. כיצד הייתם מגיבים אם הייתם נכנסים היום לבית כנסת ומגלים על רצפתו ציור של אל השמש? העובדה המדהימה היא שנמצאו כמה ציורים כאלו בבתי כנסת עתיקים מלפני כ- 1500 שנה. בגן לאומי חמת טבריה שמדרום לטבריה תמצאו את גלגל המזלות הקדום ביותר שנמצא בבית כנסת עוד מהמאות השלישית ועד החמישית לספירה. באמצע הגלגל מופיעה דמותו של הליוס אל השמש במרכבתו. הוא מעלה את יד ימינו בתנועה המבטאת כח וברכה, ובידו השמאלית הוא אוחז בשוט ובכדור העולם. השמש, הנמצאת מאחוריו, יוצרת הילה סביב ראשו, וקרניה המגיחות מאחורי ראשו משתלחות לכל עבר ומעצימות את הרושם של דמותו.

הפסיפס בחמת טבריה , ויקימדיה

גם בעמק חרוד למרגלות הגלבוע תוכלו להתרשם מפסיפס גלגל מזלות בבית הכנסת העתיק שבקיבוץ חפציבה, שם גלגל המזלות וחודשי השנה סובבים את דמותו של הליוס במרכבתו. הדעה הרווחת במחקר היא שהפגאניות באותה עת כבר היתה בחולשתה הרבה ולכן לא היה בדמות הליוס אלא ביטוי אומנותי ולא דתי ששיקף את מרכזיותה של השמש בלוח השנה שלנו אבל תודו שעדיין התופעה מפתיעה בנועזותה.

 

מגדל השמש בחרמון

אי שם בצפון למרגלות הר חרמון נמצא היישוב הגבוה ביותר במדינת ישראל: מג'דל שמס. הישוב הדרוזי נקרא "מגדל שמש" בשל גובהו הרב וקרני השמש המאירות אותו לראשונה עם זריחה לפני שאר הישובים בסביבה. זהו המקום שמזכיר לנו את תפקידה וערכה העצום של השמש בחיינו הפיזיים והרוחניים. אנו מקדישים לכבודה יום שלם בשבוע, sunday, אנו נהנים מאורה, מחומה ומקרניה. אנשי רוח דוגמת קהלת אף כתבו בהשראתה ("אין חדש תחת השמש…") וכמובן גם משוררים רבים מהללים אותה.

 

"אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,

אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ

אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ,

אַיֵּה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ?" (ש. טשרניחובסקי)

 

כן, השמש היא כאן! בארצנו וגם בתוכנו, כפי שהיטיבה לכתוב שמרית אור: "אם יש לך שמש בליבך בוא והושט לה את ידך".

מוזמנים לשתף וללחוץ לייק 🙂

זה הזמן להנות עם שבילים ברוח

טיולים והרצאות ◇ קורסים וסדנאות

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support