מלא פרטים לקבל מתנה





ירמיהו הנביא פינת דיזינגוף – ממשבר לצמיחה ומחורבן לנחמה

לא פעם ישבתי להנאתי בבית קפה או מסעדה ברחוב ירמיהו בתל אביב. הרחוב הסמוך לגדת הירקון שוקק מקומות בילוי. בית קפה מפורסם אף נושא בגאון את שמו של הנביא בהגייה אנגלית מבשרת רעננות, ומתהדר בסלוגן כל כך תל אביבי: "Eat , Drink and Play". ובתוכי אני תוהה כיצד אותו נביא זעם שחזה בחורבן הבית וכולו אמר זעקה היה מגיב למקרא כותרת כזו ולמראה שיטוט ברחוב התוסס הקרוי על שמו. האם היה נחרד או שמא דווקא מופתע לטובה?

קפה ג'רמייה בתל אביב

התחלת הדרך בענתות

על הדרך בין ירושלים ליריחו, מרחק של כשעתיים הליכה מעיר הבירה, שוכן הכפר ענאתא , כפר פלסטיני בצילה של חומת ההפרדה. צליל השם לצד חפירות מקומיות הביא את החוקרים לזהות בכפר את מקום נבואותיו הראשונות של הנביא: ענתות.

"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, בֶּן-חִלְקִיָּהוּ, מִן-הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן" (ירמיהו, א,א).

בענתות גדל הנביא, נצר למשפחת כוהנים. הוא התחנך אל מסורת הנבואה והשליחות החברתית והכיר מקרוב את עולם הפולחן והטקסים הכוהנים כנגדם הטיף בהמשך. בענתות גם יקנה ירמיהו את השדה של חנמאל בן שלום, בן דודו, כסמל נבואי לפיו גם כשתבוא הרעה הגדולה וירושלים תיחרב עוד יהיה בעתיד סוף טוב ו"שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ, וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם..כִּי-אָשִׁיב אֶת-שְׁבוּתָם, נְאֻם-יְהוָה." (פרק ל"א)

הנביא ירמיהו. ציור של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית

החוקר הארצישראלי נגה הראובני הייטיב להראות כי הרבה מהמשלים והדימויים שבהם השתמש הנביא מושפעים מהסביבה הטבעית בתוכה גדל. ענתות שוכנת על ספר המדבר, גבול אקלימי גיאוגרפי ברור בין הארץ הזרועה, מרובת הגשמים וההרים לבין מרחבי השממה הכמהים למים. התפאורה הגיאוגרפית המשתנה הכוללת עיר סואנת בליבה מקדש, הרים ושדות חקלאיים לצד מרחבי מדבר לרעיית צאן השפיעה על דרכי הביטוי של הנביא, הדימויים, המשלים והמעשים הנבואיים – כולם מעולם הטבע שעטף את ירמיהו.

בפרק י"ד, למשל, מתנבא ירמיהו אודות מקרי הבצורת ששררו באזור. תנאי המים והחקלאות באזור ענתות גרמו לנביא להדגיש רבות את המחסור בגשם ובמים.

(א) אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרות: (ב) אָבְלָה יְהוּדָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻמְלְלוּ קָדְרוּ לָאָרֶץ וְצִוְחַת יְרוּשָׁלַם עָלָתָה: (ג) וְאַדִּרֵיהֶם שָׁלְחוּ צְעִירֵיהֶם לַמָּיִם בָּאוּ עַל גֵּבִים לא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם בּשׁוּ וְהָכְלְמוּ וְחָפוּ ראשָׁם: (ד) בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה כִּי לא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ בּשׁוּ אִכָּרִים חָפוּ ראשָׁם:

זוהי תמונת מצב שאינה לקוחה מהעיר ירושלים אלא מהאזור הייחודי של גבול המדבר בו הרועים במדבריות השואפים לטיפת מים מקוננים בראותם שאפילו הגבים המתמלאים משטפונות יבשו הפעם כליל. זאת לצד היאוש של האיכרים העובדים בשדות ורואים כי יבולם קמל.

בנחל פרת

נחל פרת (צילום: יובל פדר)

בגבולו הצפוני של מדבר יהודה זורם לו איתן נחל פרת (בשמו הערבי ואדי קלט), נחל שופע ומרהיב , נווה של מדבר , ממש בסמיכות לירושלים. לנחל מקבצי מעיינות בהם ידוע במיוחד: עין פרת. ההגעה לעין פרת היא דרך הישוב היהודי ענתות-עלמון , התיישבות יהודית שביקשה לחדש כקדם את התיישבותו של הנביא הקדמון.

שם בנחל פרת בילה ושוטט הנביא ממיטב זמנו, לצד עורבים וקאקים המשמיעים קולם עד עצם היום הזה. הניגוד החד בין שפע המים החיים שזרמו בנחל לבין בורות המים העומדים ששכנו בכפרו ענתות היו לו לדימוי ומשל נבואי חשוב על ישראל העוזבים אמונה באל חי ונוהרים אחר העבודה הזרה: (יג) כִּי שְׁתַּיִם רָעות עָשָׂה עַמִּי אתִי עָזְבוּ מְקור מַיִם חַיִּים לַחְצב לָהֶם בּארות בּארת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לא יָכִלוּ הַמָּיִם: (פרק ב')

בנחל פרת נקרא ירמיהו על ידי אלוהים לקנות חגורת פשתן ולהטמינה בנקיק סלע בפרת. כעבור ימים רבים "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, קוּם לֵךְ פְּרָתָה, וְקַח מִשָּׁם אֶת-הָאֵזוֹר, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ-שָׁם. ז וָאֵלֵךְ פְּרָתָה–וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת-הָאֵזוֹר, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-טְמַנְתִּיו שָׁמָּה; וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר, לֹא יִצְלַח לַכֹּל" (פרק יג). בו בזמן מתקבל פשר המעשה: "ט כֹּה, אָמַר יְהוָה: כָּכָה אַשְׁחִית אֶת-גְּאוֹן יְהוּדָה, וְאֶת-גְּאוֹן יְרוּשָׁלִַם–הָרָב.. יא כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל-מָתְנֵי-אִישׁ, כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת-כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-כָּל-בֵּית יְהוּדָה".

ירמיהו מוסיף ומתנבא ובעירו ענתות מתרבים הרודפים אותו. הוא עובר להשתקע בירושלים , אך גם שם אינו נמלט משנאה ורדיפות. הוא מצטווה מגבוה לא לשאת אשה ולא ללדת ילדים. הוא גם נדרש להתנזר מחיים חברתיים כאות ומופת לחורבן הממשמש ובא.

הבקבוק בגיא בן הינום

ממערב לעיר העתיקה של ירושלים נמצא עמק רחב , גיא בן הינום, ששימש כגבול טבעי להגנה. היום נמצא בתוך העמק מסלולי הליכה נאים, מופעי מוסיקה פתוחים וסינמטק להקרנת סרטים. אך אז בימיו של ירמיהו היה העמק מקום של פולחן הריגת ילדים ושחיתות מוסרית שאפיינה את תושבי המקום. גם שם נקרא הנביא להעביר מסר ברור:

"א כֹּה אָמַר יְהוָה, הָלֹךְ וְקָנִיתָ בַקְבֻּק יוֹצֵר חָרֶשׂ..ב וְיָצָאתָ, אֶל-גֵּיא בֶן-הִנֹּם.. וְלֹא-יִקָּרֵא לַמָּקוֹם הַזֶּה עוֹד הַתֹּפֶת, וְגֵיא בֶן-הִנֹּם–כִּי, אִם-גֵּיא הַהֲרֵגָה..י וְשָׁבַרְתָּ, הַבַּקְבֻּק–לְעֵינֵי, הָאֲנָשִׁים, הַהֹלְכִים, אוֹתָךְ. יא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת-הָעָם הַזֶּה וְאֶת-הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת-כְּלִי הַיּוֹצֵר, אֲשֶׁר לֹא-יוּכַל לְהֵרָפֵה עוֹד. (פרק יד)

הליכת ערב בגיא בן הינום

בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס עולה לשלטון נבוכדנצר השני וירמיהו מכנס את נבואות הפורענות שלו וכותב אותן על ספר. ירמיהו מטיף כנגד הנהירה אחר פולחן ללא כוונת לב, ללא דאגה לאלמנה ולאדם החלש. הוא רואה את המצב המוסרי המנוון ומבין כי כרגע אין סיכוי לתיקון. לפי ירמיהו רק כניעה מוחלטת לאויב הבא מצפון היא האופציה שנותרה, זאת למגינת ליבם של המלכים בקירבם ניבא. בעיניו של ירמיהו נגזרה כבר הגזירה ונבוכדנצר מופקד על ידי אלוהים כמטה זעם להעניש את יהודה.

איכה ישבה בדד

אנשי האליטות בירושלים מתנגדים לנבואות הפורענות והכניעה של ירמיהו והם מתנכלים לו ואף רואים בו בוגד. לא אחת מצא עצמו ירמיהו נזרק אל בית הסוהר במטרה להשתיק את קולו הזועם. אך ניסיונות ההשתקה לא צלחו כנגד האויב מבחוץ. נבוכדנצר על צבאו האימתני כובש את ירושלים ומחריבה עד היסוד. לפי האגדה המלך צדקיהו מנסה להימלט ליריחו דרך מערה הסמוכה לשער שכם, מערת צדקיהו, אך הוא נתפס. ילדיו מעונים נגד עיניו והוא מת בייסורים. ממלכת יהודה נכבשת. חורבן וגלות הגיעו לעולם. ואיתם געגועים, וציפייה ותהליך ארוך של תיקון.

חורבן הבית. ציור: Francesco Hayez 1791–1882

מידי שנה בצום תשעה באב מתכנסות קהילות קהילות , יושבים על רצפה קרה חפויי ראש וקוראים במגילת איכה.

"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם–הָיְיתָה, כְּאַלְמָנָה; רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת–הָיְיתָה, לָמַס (איכה א,א) .

      מקוננים על החורבן

המלה "איכה" שזורה לאורך המגילה והיא כצעקה עצומה מנבכי הנפש , קורעת רקיעים.

המגילה המיוחסת לירמיהו מתארת בצבעים עזים וקשים את החורבן הגדול הראשון שעיצב את תולדותינו. נוכל למצוא בתוכה צידוק הדין וקבלה לצד הרבה שאלות וטענות לאדם וכלפי שמיים. מי אשם? ואיפה טעינו? והיכן אלוהים היה? כל אלה שאלות שמבצבצות מבעד לכאב הנורא.

ירמיהו פינת דיזנגוף

יותר מ2500 שנים חלפו. ירמיהו לא הספיק לחזות בחורבן השני של המקדש, ובגלות הארוכה וגם לא בשואה הנוראה שכל אסון לאומי מתגמד לעומתה. ומצד שני מדינה עברית חדשה קמה. ויש ירושלים. ואפילו עיר עברית חדשה בה אני שוב מוצא עצמי בבית קפה, בדיוק ברחוב על שמו של הנביא.

וירמיהו בדמיוני משוטט ברחוב, אולי נבהל, קצת מתכנס. הרי בליינות מעולם לא הייתה בראש מעייניו. ואין גם ספק שהיה לו מה להטיף ולדרוש בנוגע לצדק ומוסר ופערים חברתיים אבל לרגע הוא מצליח גם לחייך ולהרים את הראש ולראות כי לא רק הרע מתממש אלא גם הטוב בנבואות מתרחש. ולצד חגורה מתפוררת ובקבוק מתפוצץ מתגלות הנבואות על שיבה אל הארץ, וחזרה לאדמה, וברית חדשה שנכרתת בה התורה לא רק בספר אלא בעיקר בלבבות. כן, במחשבה עמוקה: אין דבר יותר משמח מלשבת עם תנ"ך בבית קפה ברחוב ירמיהו, להסתכל מסביב ולראות לא מעט נחמה.

זה הזמן להנות עם שבילים ברוח

טיולים והרצאות ◇ קורסים וסדנאות

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support