מלא פרטים לקבל מתנה





האוזניים בארץ ישראל – אוזן, איזון והאזנה ברחבי הארץ

האוזניים הם איבר השמיעה וקליטת הצלילים ובנוסף משמשים לשיווי משקל, איזון ויציבות.

ביטוי ידוע מזהיר מפני "אוזניים לכותל" ובפורים אנו טועמים אפילו את אוזני המן.

גם בטבע הארצישראלי ניתן למצוא סוגים שונים של אוזניים ואיכויות של הקשבה.

מוזמנים לכרות אוזן ולהאזין בקשב רב!

עשו אוזנכם כאפרכסת

עגיל בתנוך האוזן (ויקימדיה)

האוזניים הבולטות משני צידי הראש הם רק החלק החיצוני של איבר משוכלל הכולל חלקים פנימיים בעלי תפקיד בחוש השמיעה.

החלק החיצוני נקרא בלשוננו אפרכסת והוא בעל מראה מוזר למדי שעוד מימי קדם משך תשומת לב אסתטית. את העבדים היו רוצעים באוזן והנשים עונדות עגילים ותולות עליו תכשיטים עד היום.

בהשראת האוזן החיצונה אנו מוצאים במקורות את הביטוי "אוזני כלים" כשהכוונה לידיות בולטות לאחוז בהן את הכלי ומסתבר שהמראה הבולט של האפרכסת התגלגל גם למקומות בארצנו.

 

האוזניים של התבור

הר תבור הוא מהיפים והבולטים שבהרי הגליל ובעיני כותבי התנ"ך יש להר הזה גם אוזניים. כאשר חילק יהושע בן נון את נחלות השבטים הוא סימן את הר תבור כנקודת ציון בולטת המפרידה בין שבטי יששכר, זבולון ונפתלי. וכך נאמר: "וְשָׁ֨ב הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ אַזְנ֣וֹת תָּב֔וֹר וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם חוּקֹ֑קָה וּפָגַ֨ע בִּזְבֻל֜וּן מִנֶּ֗גֶב וּבְאָשֵׁר֙ פָּגַ֣ע מִיָּ֔ם.." (יהושע, יט, 34).

הר תבור מעל נחלות יששכר זבולון ונפתלי (צילום: אלי זהבי 2006)

יש שמזהים את המקום עם אזן ברשימות רעמסס השלישי ויש חוקרים המזהים את אזנות תבור עם יישוב בשם אזנות בתחום ציפורי המוזכר בספרו של הבישוף מקיסריה אוסביוס במאה ה-4.

מקובל לזהות את אזנות תבור עם תל גובל הנמצא כחמישה ק"מ צפונית להר תבור. כיום בתחומי שמורת אלוני בית קשת נקרא אחד היובלים "אזנות" על שם המקום אזנות תבור. כנראה שמדובר בבליטה הררית סמוכה להר תבור שנראתה למתבונן מהצד כאוזנו של התבור. גם באזור הרי ירושלים נמצא מקום בשם עין אוזן אך לא נמצא קשר ברור לאבר האוזן המוכר.

כולי אוזן

בית שאן הקדומה (סקיתופוליס) שחרבה ברעידת אדמה (צילום: אורי, ויקימדיה)

אין ספק שחשיבותה העיקרית של האוזן הוא בהיותה כלי הכרחי לשמיעה. תפקידה של האפרכסת החיצונית הוא לעזור באיסוף הצלילים והזרמתם היישר לאוזן הפנימית הכוללת את תעלת האוזן, עור התוף, הפטיש והסדן. בתוככי האוזן מתחולל הפלא הגדול של תהודת קולות ותרגומם לשמיעה והבנה. טווח הצלילים הוא גדול. אנו שומעים רעשים, רחשים, צעקות ולחישות ויש הרגישים במיוחד לקולות.

רעש אדמה

בשנת 749 לספירה נשמע קול רעש עצום ברחבי ארץ ישראל. רעידת אדמה עזה פקדה את האזור כשהיא גובה כ-20,000 קורבנות. העיר בית שאן לדוגמה חרבה לגמרי ועדות מוחשית לכך מצויה בבית שאן הקדומה.

רעידת אדמה זו ידועה כ"רעש שביעית" על שום זמנה בשנת שמיטה. תיאורה של רעידת אדמה כ"רעש" מופיע כבר בתנ"ך ברעידת האדמה הגדולה שהתחוללה בימיו של הנביא עמוס. הטרגדיה הפכה לנקודת ציון בזמן של נבואות (כגון: "שנתיים לפני הרעש").

מה שמעניין הוא שיותר מכל תיאור אחר זוכה רעידת האדמה לאפיון ווקלי של צלילי אימה נוראים ורועשים. יש קולות שהופכים בלתי נסבלים וגם האדמה כשהיא רועדת וזזה כאילו משמיעה באוזננו צלילים של צעקות ורעשים.

דומם ודממה

מן הצד השני בסולם הצלילים ניצבים השקט והדממה המוחלטת. אותה אדמה רועדת ורועשת היא דווקא רוב הזמן דוממת. האבנים והקרקע הם הדומם שבעולם והם השליחים להביא אלינו לרוב איכויות של שקט. כשהאוזן לא שומעת דבר חיצוני היא מאפשרת לגוף להירגע ולנפש להתכנס פנימה.

שקט בבקשה! (צילום: KseniaDaniel ויקימדיה)

 

בתרגולי מדיטציה רבים מתחילים קודם כל בהאזנה פסיבית ובשמיעת הרעשים החיצוניים עד הגעה למצב בו משתרר שקט פנימי המגיע מבפנים.

אולי זו הסיבה שבהיכל בית המקדש העברי לא רווחו הלחשים והתפילות כמנהג הכוהנים הפגאניים באותה תקופה. בהיכל הקדוש שררה דווקא דומיה והכוהנים הדוממים רק חיכו לשמוע את הקול האלוהי.

אם נקרית דרככם לעמק איילון שבשפלה מומלץ שתסורו לישוב המיוחד נווה שלום. בישוב זה שהוקם על אדני דו קיום יהודי-ערבי ניצב לו בדד בית הדומיה. זהו חלל סגור, היכל של הקשבה, עם נוף מרהיב המזמין כל אחד לשתיקה. פשוט לשמוע את הצלילים ולהקשיב. מתוך אמונה שמתוך כך יבואו אולי גם השלום והשלווה.

בית הדומיה בנווה שלום (צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי)

קריאת שמע: שמע ישראל!

השמיעה הפנימית מודגשת במסורות רוחניות רבות וביהדות היא מוכרת במיוחד בהצהרת האמונה "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". הקריאה לשמוע היא ההזמנה להקשיב ולהאמין. זו הסיבה שהיהודי הקורא את "שמע" מסתיר את עיניו בכף ידו ונותן לאוזניים דווקא את תשומת הלב.

לרוב נצטרך לשמוע ולהבין ורק אז לבצע אבל לפעמים גם צריך להיות בעמדת "נעשה ונשמע", לקפוץ לעשיה ורק אז לשמוע. כולנו נקראים אל הקריאה הזו: בני אנוש ואפילו ארץ ושמיים.

שירת האזינו

על סף הכניסה לארץ כותב משה את שירתו האחרונה, שירת "האזינו" הפותחת בפסוק: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי" (דברים לב,א). השמיים והארץ משמשים כעדים נצחיים להבטחותיו של משה כאשר השמיים מאזינים והארץ שומעת.

גם ישעיהו הנביא מכיר בכוח ההקשבה של הארץ והשמיים ומכריז: "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר" (ישעיהו א,ב) אלא שהוא מעניק לשמים את כח השמיעה דווקא ואילו לארץ את ההאזנה, בדיוק הפוך ממשה.

בין שמיעה להאזנה

מה ההבדל בין שמיעה להאזנה ומהו הקשר לשמים ולארץ? מדרש תנחומא מסביר זאת בצורה יפה. משה איש האלוהים היה קרוב יותר אל השמים ודיבר עימם כאדם הפונה לחברו המאזין מקרוב לעומת הארץ ששומעת אותו מרחוק. ואילו ישעיהו הוא ככל האדם קרוב יותר לארץ ולכן דווקא הארץ מאזינה מקרוב ואילו השמיים ישמעו מרחוק.

האוזניים מאפשרים לנו גם שמיעה וגם האזנה. בדרך כלל נצטרך קודם לשמוע את הצלילים שבאים מבחוץ ומרחוק ואחר כך נהיה מסוגלים לעבד את משמעותם, להאזין להם מקרוב ולמצוא אותם בתוכנו. אבל יש אנשי סגולה המסומלים במשה, שעבורם ההאזנה הפנימית השמימית קודמת לכל ומשם יורדים להשמיע בארץ.

קצת איזון בחיים

אי אפשר שלא להזכיר את תפקידה של האוזן גם בתחום האיזון. המדע המודרני גילה כי מערכת שיווי המשקל והיציבות נמצאת בתוך האוזן הפנימית ומרתקת העובדה שהשפה העברית הקדומה כבר ייחסה תכונה זו לאוזניים. בעיות שמיעה עלולות ליצור בעיות בשיווי המשקל וכך גם במישור הרוחני: בעיה בהאזנה הפנימית יוצרת בעיות באיזון הכוחות הנפשי.

תמיד אנו נדרשים למצוא את האיזון הנכון ולשמש ככף מאזניים עדינה בעולם מאתגר וסוער. מיומנות הטיול וההליכה דורשים לא פעם איזון בשבילים וכך גם בשבילי החיים.

אני תמיד מאחל לעצמי שאהיה כולי אוזן, שאזכה גם לשמוע ולהקשיב וגם להיות מאוזן בחיים. הלוואי עלי. הלוואי על כולכם!

זה הזמן להנות עם שבילים ברוח

טיולים והרצאות ◇ קורסים וסדנאות

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support