מלא פרטים לקבל מתנה




נעמי ורות במסע אל הבית

על הכמיהה האנושית להקים בית

מוקדש לזיכרה של נעמי צמח ז"ל, אמא של נופר כלתי, לרגל חתונתנו והקמת ביתנו.

 

עם בוא חג השבועות כדאי מאוד להקדיש זמן לקרוא את מגילת רות, מהספרים היפים בתנ"ך. המגילה מספרת את סיפורן של שתי נשים חזקות, רות ונעמי, שסוללות להן דרך חדשה במציאות מאתגרת. הרבה מפרשים התלבטו בשאלה מה מטרתה של המגילה ומה הנושא המרכזי שמעסיק אותה? היו שהדגישו את ערך הנאמנות והרעות או מעלתה של גמילות חסדים, אחרים את אהבת הגר והיחס כלפי זרים או את כוחן של נשים בתוך חברה גברית ויש שהבליטו את הרצון להראות את מוצאו הלא מיוחס של דוד המלך (שיצא מרות המואביה).

כשחיפשתי כדרכי את המקומות והאתרים הגיאוגרפיים המופיעים במגילת רות מצאתי שאתר אחד בלבד מהווה את מרכז הדרמה של המגילה, מה שאיפשר לי להבין שנושא המגילה אחר לגמרי: החיפוש האנושי אחר בית.

בית ולחם – תחושת הביטחון

דרומית לירושלים שוכנת עד עצם היום הזה העיר בית לחם. בימיה הקדומים הייתה היא עיר עברית בנחלת שבט יהודה מוקפת שדות חיטה פוריים. עיר שידועה כמקום קיברה של רחל אימנו המבכה, כמאמר הנביא, על בניה.

תצלום קבר רחל בבית לחם בשנים 1890-1900(ויקימדיה)

 

בית לחם הוא המקום היחידי שמוזכר בשמו המפורש במגילת רות. שם העיר הוא בעל משמעות עמוקה להבנת הסיפור כולו: זהו ביתו של הלחם, זהו המקור לכלכלה, למחייה, פרנסה ושפע. גם המלה "בית" וגם המלה "לחם" הן מהמילים הכי בסיסיות והישרדותיות בחייו של אדם. בית לחם העיר היא בו זמנית גם סמל ומטאפורה לחיפוש אחר בטחון הכרוך בהקמת בית, משפחה ופרנסה טובה.

כל הסיפור של מגילת רות מתרחש ביחס לבית לחם במובן הפיזי והנפשי כאחד. כל אחד מארבעת הפרקים במגילה מדגיש שלב חשוב בחיפוש האנושי אחר יציבות ובטחון בעולם מתעתע ומלא משברים. דמויותיהן של נעמי ורות משקפות כל אחד מאיתנו במסע האנושי אל הבית והביטחון.

פרק א: געגועים לבית

א וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב–הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּשְׁנֵי בָנָיו. ב וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי-בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים–מִבֵּית לֶחֶם, יְהוּדָה; וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי-מוֹאָב, וַיִּהְיוּ-שָׁם.

כב וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים.

המגילה נפתחת במאורע הטרגי בו אלימלך ואשתו נעמי עוזבים את בית לחם לשדות מואב עקב רעב כבד. האירוע מתרחש "בימי שפוט השופטים" בטרם קם בית יציב לעם ישראל בדמות מלך ומקדש. גם הבית הפרטי של נעמי נהרס. היא חווה רעב ומאבדת את בעלה ושני בניה, מחלון וכליון. הפרק הראשון מדגיש את האבדון ותחושת האימה שיש באיבוד בית. נעמי עצמה אף מעדיפה שיקראו לה מרא. הנעימות מתחלפת במרירות.

בשלב הזה נעמי לא נמצאת בבית לחם אלא בשדות מואב. כאן מודגש הניגוד בין המצב הקיים של "שדות" שכשמם חשופים ונטולי זהות ובטחון לבין השאיפה להיות בבית לחם, "בבית". זו הסיבה שחוזרת המלה "לשוב" לאורך הפרק בהטיות שונות (שובנה, שבה, שובי, לשוב וכו') כי נעמי ככל אדם שואפת לשוב אל הביטחון ותחושת הבית שהיו בתחילה. כששומעת נעמי שהייטיב המצב בארץ היא רוצה לחזור אל בית לחם ומנסה לשכנע את כלותיה המואביות, רות וערפה, שיישארו בארץ מואב שהרי גם הן צריכות בית שמתאים להן ולתרבותן. ערפה מפנה לנעמי עורף ונשארת במואב ואילו רות מגלה את ערך הרעות, מתעקשת להתלוות אל נעמי ועם הקריאה "עמך עמי ואלוהייך אלוהיי" היא מבשרת לנעמי שביתה החדש יהיה דווקא בתוככי העם העברי. מצד אחד רות תסייע לנעמי הזקנה והבודדה אך מצד שני נעמי כעת מחויבת לעזור לרות למצוא את הבית הראוי לה.

רות מצטרפת לנעמי וערפה נשארת בארצה, ויליאם בלייק, 1795, ויקימדיה

 

פרק ב': בשדות בית לחם

א וּלְנָעֳמִי מידע (מוֹדָע) לְאִישָׁהּ, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל–מִמִּשְׁפַּחַת, אֱלִימֶלֶךְ: וּשְׁמוֹ, בֹּעַז. ב וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל-נָעֳמִי, אֵלְכָה-נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים–אַחַר, אֲשֶׁר אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינָיו; וַתֹּאמֶר לָהּ, לְכִי בִתִּי. ג וַתֵּלֶךְ וַתָּבוֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה, אַחֲרֵי הַקֹּצְרִים; וַיִּקֶר מִקְרֶהָ–חֶלְקַת הַשָּׂדֶה לְבֹעַז, אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת אֱלִימֶלֶךְ.

יד וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן-הַלֶּחֶם, וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ, בַּחֹמֶץ; וַתֵּשֶׁב, מִצַּד הַקֹּצְרִים, וַיִּצְבָּט-לָהּ קָלִי, וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר.

כב וַתֹּאמֶר נָעֳמִי, אֶל-רוּת כַּלָּתָהּ: טוֹב בִּתִּי, כִּי תֵצְאִי עִם-נַעֲרוֹתָיו, וְלֹא יִפְגְּעוּ-בָךְ, בְּשָׂדֶה אַחֵר. כגוַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט–עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ.

בשיר "בשדות בית לחם" כותבת נעמי אחרת, נעמי שמר :

אור הירח על ההר 

לילה לבן בשדות בית לחם 

תן מילל בקול נשבר 

… אין לי שם ואין לי בית…

נעמי ורות עוברות משדות מואב לשדות בית לחם. בשלב הזה מוקדם להרגיש בבית ומוקד ההתרחשות הוא עדיין בשדות. יכולים אנו לדמיין כיצד רות הולכת ללקט שיבולים באחת משדות התבואה הפוריים שממלאים את ארצנו. עם השיבה לכיוון הבית הצעד הראשון הוא חיפוש פרנסה ואוכל לקיום הגוף. הפרק השני מלא במונחים ותיאורים מעולם התבואה והקציר ומשקף את חשיבותו של הדגן והלחם בתפריט היומי. למזלה של רות היא נקלעת לשדה של בועז גיבור החייל שמתברר גם כקרוב משפחה של אלימלך ונעמי. בועז מגלה עניין ברות ומאפשר לה להנות מתנאי ליקוט מיוחדים. נעמי רואה בכך סימן משמיים והיא מבינה שהספקת המזון ביד רחבה מצידו של בועז היא רק שלב בדרך להשגת בית של ממש והקמת משפחה.

רות ובועז בשדה Julius Schnorr von Carolsfeld – . National Gallery, London, 1828

 

הידעת? מקומות בישראל בהשראת מגילת רות

בצפון עמק יזרעאל נמצא המושב "בית לחם הגלילית" המשמר בשמו ישוב עברי מתקופת התנ"ך. שם זה נועד להבדיל מ"בית לחם יהודה" הסמוך לירושלים. תופעה זו של כפילות שמות באזורים שונים בארץ נפוצה הייתה בעבר.

בחבל מודיעין נמצא הישוב "כפר רות". המושב קרוי על שם ישוב ביזנטי קדום בשם "כַּפְרוּטָה" ששכן באותו המקום. יתכן ושם זה משמר את זיכרה של רות שמהווה דמות חשובה גם בנצרות.

בבקעת הירדן, לא הרחק מיריחו, שוכן המושב "נעמה" ששמו הוא גם ראשי תיבות: נוער עברי מיישב הבקעה. שם זה החליף את השם המקורי שניתן על ידי ועדת השמות: "נעמי", מתוך מחשבה ששם עברה נעמי עם רות בדרכה לבית לחם.

פרק ג': אינטימיות בגורן

א וַתֹּאמֶר לָהּ, נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ: בִּתִּי, הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ-לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב-לָךְ. ב וְעַתָּה, הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ, אֲשֶׁר הָיִית, אֶת-נַעֲרוֹתָיו; הִנֵּה-הוּא, זֹרֶה אֶת-גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים–הַלָּיְלָה. ג וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ, וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ–וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן; אַל-תִּוָּדְעִי לָאִישׁ, עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת. דוִיהִי בְשָׁכְבוֹ, וְיָדַעַתְּ אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב-שָׁם, וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו, ושכבתי (וְשָׁכָבְתְּ); וְהוּא יַגִּיד לָךְ, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין.

הגורן בחדרה. 1922. צילום: ארכיון ומוזיאון "החאן" חדרה (ע.ר), פיקיויקי.

 

"נפגשים בגורן" הוא אתר הכרויות של תנועת הקיבוצים. לצד חדר האוכל, הטרקטור ובית הילדים תמיד הייתם מוצאים בקיבוץ הישן כמו גם במושבות חקלאיות את הגורן. שם לא רק עסקו בהפרדת הגרגרים מהמוץ והתבן אלא נהנו משיחות נפש וגם ממפגשים רומנטיים בשעת לילה מאוחרת. הפרק השלישי במגילת רות מתמקד במפגש האינטימי שבין רות ובועז וגם הוא, כמו בקיבוץ, התרחש בגורן. נעמי היא זו שתכננה הכל ושולחת את רות אל בועז שבגורן לשכב למרגלותיו. אין ספק שהיה זה חריג ביותר שאשה תיזום צעד נועז שכזה להכרות עם גבר. אבל נעמי הייתה נחושה להקים את הבית הראוי לרות. המפגש בגורן מתחולל, בועז נדהם אך מבין את גודל השעה ומודיע לרות על כוונתו לשאת אותה לאשה ולהכניסה לביתו.

פרק ד' : מהשער פנימה הביתה

א וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר, וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר-בֹּעַז, וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה-פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי; וַיָּסַר, וַיֵּשֵׁב. ב וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי הָעִיר–וַיֹּאמֶר שְׁבוּ-פֹה; וַיֵּשֵׁבוּ.

יא וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בַּשַּׁעַר, וְהַזְּקֵנִים–עֵדִים; יִתֵּן יְהוָה אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל, וַעֲשֵׂה-חַיִל בְּאֶפְרָתָה, וּקְרָא-שֵׁם בְּבֵית לָחֶם. יב וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ, אֲשֶׁר-יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה–מִן-הַזֶּרַע, אֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לְךָ, מִן-הַנַּעֲרָה, הַזֹּאת. יג וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת-רוּת וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ; וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן, וַתֵּלֶד בֵּן.

טז וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת-הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ, וַתְּהִי-לוֹ לְאֹמֶנֶת. יז וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר, יֻלַּד-בֵּן לְנָעֳמִי; וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִי-יִשַׁי אֲבִי דָוִד.

Gateway to Kalemegdan fortress in Belgrade Serbia 123RF Elena Elisseeva

כל טיול בעיר עתיקה מתחיל בכניסה דרך שער בחומה. הכניסה דרך השער היא חצייה של גבול בין החוץ לבין הפנים ורק מי שעובר את השער מרגיש שהוא בן בית לכל דבר. גם רות נזקקה לעבור בגופה ובנפשה את השער בדרך לבית החדש, בית לחם. כל הסימנים הראו שרות כבר כמעט בתוך הבית אבל היה צורך להתמודד עם אתגר אחד שעמד בדרך: עדיפותו של קרוב משפחה אחר שנדרש להקים שם לאלימלך. אין ספק שרות ונעמי גם יחד חוו שעות רבות של חרדה מתוחה בציפייה לראות האם אכן בועז יכניס את רות תחת כנפיו. לבסוף במעמד עשרה אנשים בשער העיר מודיע הגואל על ויתור לטובת בועז. בטקס שכלל חליצת נעל בועז קונה את הקרקע ומקדש את רות לו לאשה. ומתוך העמידה בשער זוכה סוף סוף רות להיכנס פנימה, הביתה!

בשבחה של נעמי

כלי נשיפה ומיתרים סובבים בחלומי 

שרים שירי תהילה לך 

כן, שירי תהילה נעמי 

נעמי, אני – שלך

(אני חולם על נעמי / תרצה אתר)

נעמי זכתה לראות שתכניותיה מתגשמות ואין מאושרת ממנה לראות את רות כלתה זוכה בבית יציב חדש. מהשדות הגיעה רות לשער העיר ומשם אל הבית, בית הלחם. אך מה עם נעמי עצמה? נדמה שסגירת המעגל מתרחשת עם לידת הילד לבועז ורות. "וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת-הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ, וַתְּהִי-לוֹ לְאֹמֶנֶת. יז וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר, יֻלַּד-בֵּן לְנָעֳמִי; וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִי-יִשַׁי אֲבִי דָוִד" (ד, טז) . הבן שנולד לרות הוא גם בנה של נעמי. נעמי רואה את הילד ומבינה שגם היא זכתה בהמשכיות ובבית חדש. אכן מגילת רות היא בעצם גם מגילת נעמי.

נעמי צמח ז"ל

 

עם התובנה הזו אני ניגש , בשמחה המהולה בצער, לעבר חתונתי הקרבה. נעמי צמח ז"ל, אמא של נופר כלתי נושאת את שמה של אותה נעמי קדומה מימי קציר החיטים. לא זכיתי להכיר את נעמי ז"ל אבל שמעתי אודותיה רבות.

גם היא כנעמי המקראית חוותה קשיים בחייה איתם התמודדה בגבורה ובאסרטיביות, ידועה היתה בנעימות ונועם ומסורה בצורה מוחלטת למשפחתה. שמעתי סיפורים על אהבת הטיולים שבערה בה ועל הנכונות שלה להתגייס ולעזור ולעשות הכל עבור הילדים, ותמיד בחפץ לב ובנעימות. שמעתי גם על שמחת החיים שלה ומאור הפנים ועל האהבה הרבה שהרעיפה לסובבים אותה.

בדיוק כמו נעמי של רות רצתה היא לראות איך ילדיה בונים בית שמח ואיתן בישראל. ועכשיו מלמעלה היא צופה אלינו ומחייכת יחד עם אבא שלי ז"ל, כי גם עכשיו בדיוק כמו אז חתונה והקמת משפחה ובית הם סוג של סגירת מעגל. ..

יהי זכרך ברוך נעמי ושנדע כולנו רק שמחות…במסע אל הבית…

זה הזמן להנות עם שבילים ברוח

טיולים והרצאות ◇ קורסים וסדנאות

השאירו פרטים וקבלו עדכונים וגם מתנה אצלכם במייל!

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support