מלא פרטים לקבל מתנה




דבורה הנביאה מאז ועד היום – מנהיגות נשית באזור הר תבור

מעמדה של האישה היום טוב עשרות מונים מזה שהיה בעבר. תנועות לקידום מצב הנשים בכל המישורים תופסות תאוצה ולמרות כל זאת נדירה יחסית הימצאותה של אשה בעמדות מנהיגות ושלטון. רק ראשת ממשלה אחת כיהנה עד כה במדינת ישראל ורחוק הוא מלדמיין אשה שתעמוד בראש צבא ההגנה לישראל.

על רקע זה הופך סיפורה של דבורה הנביאה ייחודי ובעל משמעות עצומה. סיפור של אשה מנהיגה אקטיביסטית שפועלת בתקופה פטריארכלית לגמרי ומוארת באור חיובי ונדיר.

רוב הנשים בתנ"ך הינן חסרות שם ומעמד, לצידן יופיעו בודדות שקיבלו תפקיד חשוב בהיסטוריה היהודית דוגמת שרה אימנו, מרים הנביאה ורות המואביה, אך נדמה שאל הפסגה הצליחה להגיע דווקא דבורה.

דמותה של דבורה לפי גוסטב דורה

תחת תומר דבורה

תחת תומר דבורה (ג'יימס טיסו 1900)

הימים היו ימי שפוט השופטים. בין תקופת הכניסה לארץ בראשות יהושע בן נון לבין המלכת מלך יחיד בישראל. תקופה שבה שבטי ישראל עדיין מפולגים ומתוכם צומחים מנהיגים זמניים, "שופטים", להושיע אותם מאויב. לאחר הופעתם של שלושה שופטים גברים צומחת ועולה מנהיגותה של דבורה שזוכה לשני פרקים מלאים (ד'-ה') בספר שופטים.

"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת–הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל–בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט" (שופטים ד.ד)

לא מעט ניתן לדלות מקורות החיים הקצרים המתוארים כאן. דבורה היא בראש ובראשונה נביאה. במסורת נחשבת היא אחת משבע נביאות שעמדו לישראל. היא נשואה. כנראה לאדם ששמו לפידות. והיא גם שופטת בבית דין פתוח באזור המזוהה כיום צפונית לירושלים. אנשים עולים אליה לרגל והיא מוכרת מאוד בסביבה.

כה דומיננטית הייתה דבורה שיש המפרשים את "אשת לפידות" כשם תואר לאנרגיית האש והלפידים שבערה בקירבה. במדרש אף מייחסים לה הכנת פתילות להדלקת המנורה במשכן ודרבון בעלה שהיה איש פשוט לעלות למשכן. היכולת שלה להניע גברים מתגלה בעוצמה עם החלטתה להראות מנהיגות גם בשדה הקרב והזירה הפוליטית.

על פסגת הר תבור

הר תבור הוא מההרים היפים שבצפון הארץ. ממרחק נראה הוא בולט על פני סביבתו ובימי התנ"ך שימש כגבול טבעי בין נחלות יששכר, זבולון ונפתלי. ממרומי ההר ניתן לערוך תצפיות מרשימות אל הגליל התחתון, עמק יזרעאל, הגלבוע והכרמל. שם על ראש ההר מחליטה דבורה לממש את מנהיגותה כמנהיגה צבאית ושוב להניע גבר לפי תוכניתה.

"וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ה' אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ.." (שופטים ד,ו)

ברק, מפקד הצבא, מקבל את ההוראה מפי דבורה ואף מתנה זאת בהצטרפותה:

"וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵך. וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ–כִּי בְיַד-אִשָּׁה, יִמְכֹּר ה' אֶת-סִיסְרָא" (ט,י)

לדבורה חשוב להעביר את המסר שדווקא אשה היא זו שתהיה הגיבורה בדרמה המתחוללת. אשה ולא גבר. בינתיים מתקדם האויב הכנעני בראשותו של סיסרא שר צבא חצור.

"וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת-כָּל-רִכְבּוֹ, תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל, וְאֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר אִתּוֹ–מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם, אֶל-נַחַל קִישׁוֹן"

לא הרחק מנחל קישון הזורם בשולי עמק יזרעאל נוכל למצוא כיום את קרית חרושת, שכונה בקריית טבעון. יש חוקרים הסבורים כי זהו האזור, "חרושת הגויים", בו חנה המחנה הכנעני ויש המזהים אותו בנקודות אחרות בתוככי העמק.

הקרב הקשה מתחולל והתוצאה היא מפלה מוחלטת של האויב הכנעני. סיסרא נשאר לבדו כשהוא נס ברגליו "אל אוהל יעל אשת חבר הקיני". ושוב אשה משחקת כאן תפקיד חשוב. יעל שלא השתייכה לשבטי ישראל ולא הייתה בת בריתם אולי קיבלה השראה ממנהיגותה של דבורה והיא בעורמה משקה את סיסרא בנאד חלב הגורם לו להירדם. בשנתו היא נוטלת את יתד האוהל והולמת ברקתו למוות. אז מגיע ברק בן אבינועם עטור הניצחון ומגלה כי אכן ביד אשה בא הסוף המיוחל.

הר תבור (צילום: אלי זהבי 2006)

מוזיאון אדם ותכשיט והתגלותה של דבורה

דבורה הנביאה מופיעה בימינו דרך שמות ישובים באזור הר תבור. הידוע שבהם הוא שדמות דבורה. שם גם תוכלו ליהנות ממפגש מיוחד עם האומנית, הפסלת והציירת, אורה טננבאום אשר הקימה במקום הנשקף לתבור את המוזיאון "אדם ותכשיט".

המוזיאון עוסק במסע אישי להכרה אמנותית של התפתחות האדם בתקופות שונות בארץ ישראל ובתוכו נמצא נגיעות של כל תקופה ותקופה בהשראת ממצאים ארכיאולוגים.

בעקבות חלום שחלמה האמנית אורה טננבאום על דבורה הנביאה עשתה מעבר מפיסול לציור כי הרגישה שהטבע פסל חזק ממנה. טננבאום מספרת אודות חלומה: "אישה אחת הייתה פוסעת מולי בדרך מול התבור, לבושה הייתה בשמלה לבנה, ולמותניה אזור עם אשפת חיצים, צעדיה הובילו אותי אל המתבן. כאן נעלמה הדמות מעיני ואז שמעתי בת קול: כאן קבורה דבורה הנביאה, השופטת, המצביאה, הנמרצת, והאסטרטגית שיחד עם ברק בן אבינועם הביסה את סיסרא. גשם זלעפות העירני משנתי ואז נזכרתי בשירת דבורה:"מן השמים נלחמו…עם סיסרא, נחל קישון גרפם."

האמנית אורה טננבאום

אורה מספרת שקיבלה הוראה מהרב של שדמות דבורה לא לספר לאנשים שמגיעים למוזיאון את החלום ליד פסלה. כחלק מהמיזם היא הקימה את השדרה הנשקפת לתבור ובה חקוקה ההיסטוריה של הר תבור לפי תקופות. הסלע האחרון שתוכנן לשמש לסיפור החלום עלה באורח פלא מהאדמה כשדמות אשה מוטבעת בו בצורה טבעית.

זמן מה לאחר הקמת השדרה הגיעו למוזיאון מבקרים מארצות הברית. אורה מתארת שבעודה מספרת את סיפור חלום דבורה הנביאה דמותה התגלתה על ציור במוזיאון בצורה מדויקת כפי שראתה בחלום. היא החליטה לשתף את האנשים בהתגלות והם חטפו חיל ורעדה ואמרו שיספרו את הסיפור לאפיפיור. את המחזה צילמה אורה בעדשת המצלמה ודבורה מופיעה במלוא הדרה. התגלות זו הובילה אותה לעבוד על תערוכה נוספת תחת השם: "לא יושבת תחת התומר" ובה ההשתקפות של דבורה מופיעה בציורים ביחד עם הנופים המתחלפים של התבור.

לאתר מוזיאון אדם ותכשיט לחצו כאן »

סיור במוזיאון אדם ותכשיט כולל צפייה בסרט ושיטוט בין פסלים וציורים ייחודיים. ובנוסף, סיור רגלי קצר בשביל הפתוח שבסופו מחכה ההפתעה אודות החלום על דבורה. ניתן לשלב ביקור בגן תבלינים, ארוחה כנענית, סדנת יצירה ועוד.

שירתה של אשה

בתקופה שלמדתי בבית הספר היסודי היה נהוג ללמוד בעל פה את שירת דבורה כחלק משיעורי תנ"ך. הייתי שמח לשמוע אם כך הדבר גם היום. פרק שלם (פרק ה') של שירה צרופה משולבת מילים מרוממות כמו שרק התנ"ך יודע לחבר. גם משירת דבורה ניתן ללמוד עוד פרט חשוב אודות השופטת הדגולה.

"שִׁמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ רֹזְנִים: אָנֹכִי, לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר, לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל…

בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, בִּימֵי יָעֵל, חָדְלוּ, אֳרָחוֹת; וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת–יֵלְכוּ, אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, חָדֵלּוּ–עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (פרק ה').

מלבד היותה אשה נשואה לא מדווח הכתוב על משפחתה וילדיה. בימינו אנו כשאשה בוחרת בקריירה ובעבודה ציבורית הדבר בא על חשבון חיי המשפחה ותפקודה כאם. והנה דבורה בוחרת לשתף שקודם כל היא "אם בישראל", אימא, כמו כל אשה אחרת. עוד לפני היותה מנהיגה דגולה.

מוטיב האמהות חוזר ומופיע באימא נוספת, מהצד השני של המתרס:

" בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, בְּעַד הָאֶשְׁנָב:

מַדּוּעַ, בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא–מַדּוּעַ אֶחֱרוּ, פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו. חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ, תַּעֲנֶינָּה; אַף-הִיא, תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ. הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל, רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר–שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא, שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה: צֶבַע רִקְמָתַיִם, לְצַוְּארֵי שָׁלָל."

נדיר למצוא במקרא את תחושות הצד השני, האויב שמנגד. כמו דבורה שחשה אם בישראל עומדת מנגד אם סיסרא ובוכה, מחכה בציפייה דרוכה לבואה של בנה מן המערכה. משרתותיה מנסות לנחמה בנחמה המפוקפקת שהגברים הלוחמים נהנים כעת מהשלל הנשי מקרב הישראלים. אבל האמת היא שסיסרא נפל ומת, ביד אשה שהייתה נכונה לסכן עצמה וגילתה עוז רוח והזדהתה עם ערכי המוסר שדווקא מי שלא היה בן בריתה הביא לעולם.

לבסוף באה השלווה הזמנית לאזור והארץ שקטה ארבעים שנה. דבורה מתה ושופטים חדשים, כמובן גברים, באו לעולם. והגיעה גם מלוכה מאוחדת ושוב בהנהגת גברים. ונוצרה אמונה במלך משיח מבית דוד, שוב גבר כתמיד. ונדמה שמקומה של האישה שוב חסר ונעלם.

ביום העצמאות ה-66 למדינת ישראל הוקדש הטקס הממלכתי לנשים שהשפיעו על קידומה של המדינה. כותרת המעמד הייתה: "זמן נשים – הישגים ואתגרים". נורית הירש בחרה את מילותיה של דבורה והלחינה אותם במיוחד עבור המעמד.

השיר בביצועה של הזמרת אסתר ראדה מרגש אותי כל פעם מחדש, כי אכן אפילו בימינו הגעגוע לדמות אשה מובילה מושיעה ממשיך לפעפע ולדבורה הנביאה יש כנראה תפקיד ומסר לא רק לשעתה אלא לדורות. אז.. נחכה לבאות.

זה הזמן להנות עם שבילים ברוח

טיולים והרצאות ◇ קורסים וסדנאות

השאירו פרטים וקבלו עדכונים וגם מתנה אצלכם במייל!

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support